החלוץ ההולנדי קיווה לסיים את הקריירה עם גביע האלופות היחיד שלו כשחקן. לארסן ונגר וליינס להמן היו תכניות אחרות. "אפשר לומר שדניס (ברגקאמפ) נלחם עבורנו במשך 10 שנים כדי להביא אותנו לאיפה שהגענו", אמר ארסן ונגר על החלוץ ההולנדי, שתלה את נעליו בתום גמר ליגת האלופות. "אני במיוחד שמח בשבילו שגמר ליגת האלופות יהיה היום האחרון בקריירה שלו", הוסיף המאמן לפני המשחק, "לא היה יכול להיכתב תסריט טוב יותר". למעשה, התסריט של גמר ליגת האלופות לא היה יכול להיות גרוע יותר עבור דניס ברגקאמפ, שחגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-37. ב-1:2 לברצלונה, כשנותרו חמש דקות לסיום המשחק, הימר ונגר על כל הקופה והכניס את חוסה אנטוניו רייס במקומו של אלכסנדר חלב בחילוף שסימן ייאוש. הקשר הספרדי כמעט ולא נגע בכדור, והקטלונים לא התקשו להעביר את הדקות הנותרות בשלום כדי להניף בפעם השנייה בתולדות המועדון את גביע האלופות. ברגקאמפ ראה את המשחק האחרון שלו ואת גמר האלופות היחיד שלו מהספסל.
הרחקתו של יינס להמן חייבה את ונגר לבצע את החילוף הראשון כבר בשלב מוקדם של המשחק, ומנואל אלמוניה נכנס במקום רובר פירס בדקה ה-20. בדקה ה-74, כדי לשמור על היתרון, הוציא ונגר את ססק פברגס והכניס את מתיאו פלאמיני ההגנתי יותר. ניסיון טקטי מעניין ומובן שלא צלח, היות ותוך שש דקות, כבשו הספרדים פעמיים והפכו את התוצאה. להכניס את רייס ולא את ברגקאמפ היה לא רק מיותר, אלא גם אכזרי.
אף אחד לא מבטיח שאם ברגקאמפ היה נכנס הוא היה מבשל מיד את השוויון ובתוספת הזמן משלים מהפך משלו. ממש לא. אך המחשבה שאת משחקו האחרון בקריירה בילה ההולנדי על הספסל בגמר הצ'מפיונס, מתסכלת מאוד עבור אחד השחקנים שמילא באהבה וגאווה כל כך הרבה לבבות. לא רק בהייבורי, אלא גם במועדון נעוריו, איאקס אמסטרדם, שם כבש למעלה ממאה שערים וזכה בגביע אופ"א ובגביע אירופה למחזיקות גביע, ואפילו באינטר, שם לא ממש התאקלם למרות שהיה שותף לזכיית הקבוצה בגביע אופ"א. ברמה הקבוצתית, רק גביע האלופות היה חסר בארון של ברגקאמפ. ואמש, הוא אפילו לא קיבל את הצ'אנס.
"ברגקאמפ הוא איש מיוחד", פרגן פרנק רייקארד לחלוץ ארסנל לפני הגמר, "אני מכיר אותו מאז ששיחקנו ביחד, אז הוא היה מאוד צעיר". "הוא אחד מאותם שחקנים שגורמים לאנשים להגיע לאיצטדיון כדי לראות אותו משחק", המשיך המאמן ההולנדי של ברצלונה, "בדרך שלו הוא היה עושה אמנות".
בדרכו שלו, ברגקאמפ באמת היה אמן. לא הרבה שחקנים יודיעו לכל מועדון בו ישחקו כי על מטוס הם לא עולים, לא משנה כמה ישלמו להם. ברגקאמפ היה כזה. שנים שארסנל כשלה במשחקי חוץ באירופה, אך גם האוהדים וגם ההנהלה הלונדונית ידעו כי ההולנדי לא יעזור טקטית במשחקים בספרד, באיטליה או בגרמניה. פה ושם, כשנוסעים לשחק באמסטרדם או באיינדהובן, ברגקאמפ היה לוקח יומיים מראש כדי לנסוע לאיזה ביקור מולדת קצר. אבל לא יותר. ובכל זאת הוא אחד השחקנים האהובים ביותר בלונדון בעשור האחרון.
"להיפרד מהייבורי היה מרגש", נפרד החלוץ ההולנדי לא רק מאוהדי ארסנל בתום המשחק האחרון של העונה, אלא גם מהמגרש הביתי של התותחנים, שיפנה את מקומו לטובת אצטדיון האמירויות. "זה כבוד גדול לשחק עבור ארסנל". "חבריי לקבוצה יודעים מה עשיתי בהייבורי ועבור ארסנל בכלל", הוסיף ברגקאמפ, שהגיע למועדון ב-1995 עבור 7.5 מיליון ליש"ט והיה שותף לזכייה בשלוש אליפויות וארבעה גביעים (שני דאבלים). "הם מאוד מכבדים ומעריכים את זה, מה שמראה איזה סוג שחקנים אלה".
ב-26 בספטמבר 1990 ערך החלוץ הצעיר את הופעת הבכורה שלו במדי האוראנג', כשהולנד נכנעה 1:0 לאיטליה בפאלרמו. מאז רשם החלוץ 78 הופעות נוספות במדים הלאומים, כבש 36 שערים, אולם לא הצליח להביא להולנד שום תואר בינלאומי. הכי קרוב שברגקאמפ הגיע היה במונדיאל 1998 בצרפת וביורו 2000 בהולנד ובלגיה, אך בשני המקרים נעצרה הולנד בפנדלים בשלב חצי הגמר.
השער המרהיב מול ארגנטינה באליפות העולם לפני שמונה שנים, כשהוא עוצר כדור ששלח פרנק דה בור לאורך יותר מ-60 מטרים, עובר את רוברטו אז'אלה ובדקה ה-88 קובע 1:2 להולנד עם בעיטה לרשת העליונה, צריכה להילמד בכל בית ספר לכדורגל. את הטאץ' המבריק מול ניוקאסל, כשהוא מסובב את הכדור לכיוון אחד, מסתובב סביב המגן לכיוון השני, רק כדי לפגוש את הכדור ולגלגלו לרשת, פשוט אי אפשר ללמד.
אולם אותה תחושת כמעט, שמוכרת כל כך טוב בנבחרת, נמצאת גם בפרישה של ההולנדי, שבהחלט ראוי למחיאות כפיים סוערות מצד כל חובב כדורגל. "להתראות ברגקאמפ", נפרד הסאן הלונדוני לפני ההתמודדות בסט דניז, "ברגי, 37, פורש אחרי המשחק הערב נגד בארסה בפאריס במה שהוא מקווה יהיה ההופעה ה-425 שלו במדי התותחנים ב-11 שנה". תקווה שונגר ולהמן לא נתנו לה להתממש.
הוסף תגובה