אליפות ארצות הברית הפתוחה פלאשינג מדו

כנהוג בטורנירי גראנד סלאם, האליפות נמשכת שבועיים (החל מיום שני האחרון בחודש אוגוסט). בתחרויות הראשיות ליחידים/ות משתתפים/ות 128 שחקנים/ות וכדי לזכות בטורניר יש צורך לנצח בשבעה משחקים. בנוסף להן, יש תחרויות לזוגות (גברים, נשים ומעורבים), נוער, ותיקים ונכים. מאפיין ייחודי של אליפות ארצות הברית, המבדיל אותה משלושת טורנירי הגראנד-סלאם האחרים, הוא בכך שנהוג בה שובר שיוויון בכל המערכות, כולל האחרונה (שלישית אצל נשים וחמישית אצל גברים).

באליפות ארצות הברית (כמו באליפות אוסטרליה ובניגוד לאליפות צרפת ווימבלדון) מתקיימים משחקים בלילה לאור זרקורים, ולרוב המשחקים האטרקטיביים בכל יום נערכים בתוכנית הלילה באיצטדיון המרכזי הנושא את שמו של ארתור אש, טניסאי העבר המצטיין. איצטדיון זה, שנבנה ב-1997, מכיל 22,547 מקומות ישיבה והוא איצטדיון הטניס הגדול בעולם. האיצטדיון השני בחשיבותו נושא את שמו של לואי ארמסטרונג ובו 10,000 מקומות (לפני שנבנה איצטדיון ארתור אש, היה הוא האיצטדיון המרכזי והכיל 18,000 מקומות).

בתחילה נערכו אליפויות נפרדות לגברים ולנשים. האליפות הראשונה לגברים (יחידים בלבד) נערכה בשנת 1881 בניופורט, מדינת רוד איילנד. היא נקראה אז "האליפות הלאומית של ארצות הברית ליחידים" ורק טניסאים ממועדונים שהשתייכו להתאחדות הטניס הלאומית של ארצות הברית היו רשאים להשתתף בה. האליפות לזוגות גברים נערכה לראשונה ב-1900 והתקיימה בנפרד מתחרות היחידים.

האליפות הלאומית של ארצות הברית לנשים (יחידות) נערכה לראשונה בשנת 1887 בפילדלפיה. שנתיים אחר כך, החלו האליפויות לזוגות נשים ולזוגות מעורבים, שנערכו ביחד עם אליפות הנשים.

רק בשנת 1968 אוחדו חמשת האליפויות והתקיימו לראשונה במשותף תחת השם "אליפות ארצות הברית הפתוחה". באותה שנה גם השתתפו שחקנים מקצועניים באליפות בפעם הראשונה. סכום הפרסים עמד אז על כ-100,000 דולר, בהשוואה ל-17 מיליון דולר כיום. האליפויות מ-1968 עד 1977 נערכו על מגרשי דשא במועדון "ווסט סייד" בשכונת פורסט הילס, קווינס, העיר ניו-יורק.