מייקל ג'ורדן

סגנון המשחק של ג'ורדן היה מיוחד במינו, הוא ידע לקלוע מרחוק ומחצי מרחק, הוא הצטיין בהגנה וידע גם למסור אולם הדבר שהכי אפיין ומשך אליו מיליוניי מעריצים ברחבי העולם הן הכניסות אל הסל וסיום ההתקפה בהטבעה מרהיבה שנראה היה שאין שום שומר שיכול לעשות משהו נגדה.

ג'ורדן היה שחקן אתלטי מאוד והוא הפגין זאת בתחרות ההטבעות של 1987 כאשר רץ, הגיע אל קו-העונשין, ניתר באויר והטביע את הכדור, הוא זכה כמובן במקום הראשון באותה תחרות.

הריחוף אל הסל היה אחד מסימניי ההיכר של ג'ורדן, לא סתם הוא כונה "אייר ג'ורדן".

ג'ורדן היה הרכז של הקבוצה, וגם הקלע וגם הסמול-פורוורד, למעשה חוץ מתפקיד הסנטר הוא עשה הכול על המגרש.

הוא היה המנוע הראשי של הקבוצה וזה התבטא במספר דקות-המשחק שלו, מייקל סיים את הקריירה שלו עם ממוצע של 38.3 דקות למשחק ובפלייאוף הממוצע עלה בעוד שלוש דקות וחצי. רק בעונה אחת ממוצע הדקות ירד מתחת ל - 34 דקות וגם זה היה בעונה שהוא שיחק 7 משחקים בלבד בגלל פציעה.

אצל שחקנים רבים יש דגש על משחק ההתקפה או ההגנה והזנחה של השני, אצל ג'ורדן היה שיויון מוחלט בין שניהם, הוא הצטיין גם בהתקפה וגם בהגנה, הוא היה 10 פעמים מלך הסלים ו - 10 פעמים הוא נבחר לחמישיית ההגנה (ב - 88 הוא נבחר לשחקן ההגנה הכי טוב, זו גם השנה בה הוא השיג את מספר החטיפות והחסימות למשחק הגבוה בכל הקריירה שלו).

ג'ורדן סיים את הקריירה המקצועית שלו לאחר 15 עונות ב"שיקאגו בולס" וב"וושינגטון ויזארדס", כשהוא מחזיק בשיא למספר נקודות ממוצע למשחק בקריירת משחק (30.12). הוא זכה ב-6 אליפויות NBA והיה ה-MVP (השחקן היעיל ביותר) של העונה הסדירה 5 פעמים. ג'ורדן זכה יותר מכל שחקן אחר בתואר ה-MVP של סדרת גמר ה-NBA (זכה 6 פעמים) והוביל את הליגה בחטיפות שלוש פעמים. ב-1991 זכה לתואר "ספורטאי השנה" מטעם המגזין "ספורטס אילוסטרייטד".

לאחר שלוש זכיות רצופות באליפות ה - NBA עם השיקאגו בולס, הודיע ג'ורדן על פרישה מכדורסל, הוא התקבל לקבוצת בייסבול מקצועית וניסה כשנה לשחק שם אבל נכשל. הוא חזר לשחק בשיקאגו וזכה איתה בעוד שלוש אליפויות רצופות ושוב הודיע על פרישה. ג'ורדן חזר מהפרישה הזו גם והפעם לוושינגטון, בסוף העונה השנייה עם וושינגטון הודיע ג'ורדן על פרישה שלישית ואחרונה.